דף כ׳

שם ההלכה: הלכות נטילת ידיים לסעודה (הלכה ו') ובציעת הפת
מראה מקום: דף כ עמוד א ודף כ עמוד ב

סיכום מעמיק סעיף אחר סעיף – דף כ (סעיפים כט'–לד')

סעיף כט': סוד המקיפים, הרדיפה להשיגם ותפילת בית המקדש

בסעיף זה מבאר רבי נתן את העומק הפנימי של ספירת העומר והמשכת אורות ה'מקיפים'. אורות אלו מייצגים שכל אלוקי עליון ונשגב מגבול תפיסתנו, כִּי הַמַּקִּיפִים הֵם שֵׂכֶל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג. אף על פי שהצדיקים מאירים לנו רמזים, עצם השכל נשאר בבחינת סוד נעלם, כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים.

תכלית גילוי אורות המקיפים היא להביא את האדם אל הרום והשיא של ההכרה הרוחנית – תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע – להבין שאיננו מבינים, ולא להיכנס בחקירות ובגאווה שכלית.

כאן חושף רבי נתן יסוד עצום: תפקידנו הרוחני הוא לרדוף בכל כוחנו להשיגם, אף על פי שיישארו סוד! כל הקשר והזיקה שלנו עם המקיף נוצרים מתוך הנכונות לעשות כל מה שביכולתנו בכיוון האור העליון – "עושים מה שאפשר". הדבר מתבטא בתפילת "הרחמן יחזיר לנו עבודת בית המקדש": אף על פי שמאז החורבן נסתלק האור הפנימי ואיננו יכולים להקריב את עומר השעורים, עצם הבקשה והכיסופים מתוך החיסרון הם-הם הממשיכים עלינו את הארת המקיפים עַל-יְדֵי תְּפִלָּה וְכֹחַ הַצַּדִּיקִים, ומחזקים את הביטחון באלוקים גם בתכלית העניות והצמצום.

סעיף ל': תקופות הימים והמשכת 'למעלה מהזמן' אל תוך 'הזמן'

כלל אורות המקיפים נקראים בשם 'תקופות הימים' (ניסן) ו'תקופת השנה' (תשרי). ימי חייו של האדם שייכים לגדר ה'זמן' הגשמי – המוגבל, התחום והמלא בטרדות וחרדות פרנסה.

עבודתו הפנימית של האדם בספירת העומר היא לחבר בין העולמות: לְהַמְשִׁיךְ מִ'לְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן' מִבְּחִינַת 'תְּקֻפוֹת הַיָּמִים'. על ידי מניית הימים, החדרת התודעה העליונה והתקשרות אל המקיף, ימי החול המוגבלים מרוממים ומתקשרים אל השורש הנצחי.

סעיף לא': "וספרתם לכם" – סוד הפשיטות, 'איש תם' ותמימות הימים

דרשת חז"ל וּסְפַרְתֶּם לָכֶם – לָכֶם לְעַצְמְכֶם מלמדת שכל אחד מישראל נדרש להמשיך את הארת המקיפים אל תוך ימי חייו ומדרגתו הפרטית. המפתח היחיד שבאמצעותו נכנסים אורות המקיפים אל הנפש הוא הדבקות בפשיטות ובתמימות, וּבְלִי לִכְנֹס בְּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל.

זהו סוד יעקב אבינו שנאמר עליו יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, וסוד 'בן תם' של ההגדה. כשהאדם מסלק את התחכמות שכלו ומחזיק באמונה תמימה, ימי חייו החסרים נעשים שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה – ימים תמימים, שלמים וזכים המאירים באור הנצח.

סעיף לב': ממאכל בהמה למאכל אדם – סוד 'תחתונים למעלה' ו'עליונים למטה'

בימי הספירה מפסח ועד שבועות מקריבים 'עומר שעורים' (מאכל בהמה), ורק בשבועות מקריבים 'שתי הלחם' מחיטים (מאכל אדם). מהלך מדרגי זה הוא התיקון העמוק לחטא אדם הראשון, שנזדעזע כשנאמר לו "ואכלת את עשב השדה" (מאכל בהמה) ונתיישבה דעתו ב"בזעת אפך תאכל לחם". היגיעה בתורה וההתקרבות לצדיק הן בחינת וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים המבררת את האכילה מדרגת בהמה לדרגת אדם.

הקרבת השעורים בימי הספירה היא תוקף העבודה של אתערותא דלתתא (התעוררות מלמטה) – בחינת 'תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה'. דווקא מתוך הקטנות והדלות, מרימים התחתונים את עבודתם הדלה ומנפים אותה אל אלוקים. יגיעה עקבית זו של 49 ימים מכינה את הנפש עד שמגיעים ביום החמישים לגילוי העצום של 'עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה' במתן תורה – וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי.

סעיף לג': הרחמנות העצומה של הצדיק על הנכשלים במזידין גמורים

עיקר גדולת רחמנותו של הצדיק (בחינת משה) איננה מתגלה רק כלפי הנכשלים בשגגה, אלא דווקא כלפי אלו שנפלו ב*מְזִידִין גְּמוּרִים* ובעוונות עצומים, עד שנידחו אל עומק מדרגות הטומאה (עשר כתרין דמסאבותא).

הצדיק נושא עמו מסר אדיר ומחיה: הוא מודיע לתחתונים ביותר שגם שם נמצא אלוקים יתברך, בחינת הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם. ברגע שהאדם מבין שאלוקים קרוב אליו גם בעומק נפילתו, מִיָּד בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ רוּחַ הַשְּׁטוּת, הבועה והייאוש נשברים, והוא מתעורר לשוב בתשובה. הצדיק נוטל אפילו את מעשי השעורים (מאכל בהמה) שנפלו לרוח שטות, מנפה ומברר אותם, ומעלה אותם לריח ניחוח לה'.

סעיף לד': 13 נפות הרחמים, ספירת הימים והגעה לאור 'מָה'

עומר השעורים מנופה ב-13 נפות המכוונות כנגד 13 מידות הרחמים. בכוח רחמים אלו, הצדיק מנפה ומטהר אפילו מעשים שנפלו ל-13 מידות של רוח שטות ועוונות במזיד, עד שהם מבוררים כליל ועולים לריח ניחוח.

בכל יום מ-49 ימי הספירה, האדם מנפה ומטהר בחינה נוספת ממעשיו, ומקשר את ימי הזמן הגשמיים שלו אל השורש שלמעלה מהזמן. ביום החמישים זוכים להקריב 'שתי הלחם' מחיטים (זֹוֹכִין לִבְחִינַת מַאֲכַל אָדָם) ולהשיג את אור ה'מָה' ('אדם' = 45 = 'מה') – מדרגת הביטול השלמה והארת הרצון, שבה מתבטלות כל הקושיות וההתחכמויות ומקבלים את התורה בשמחה.

תובנה כללית מכל הדף

דף כ מעמיד מסע רוחני מרעיש המגלה כי אין שום שפלות, נפילה או חטא במזיד שאי אפשר לפדות ולהעלות. דרך הרדיפה להשיג את אורות ה'מקיפים' מתוך פשיטות ותמימות, ודרך בירור מעשינו בימי ספירת העומר ב-13 נפות הרחמים, אנו צועדים ממאכל בהמה למאכל אדם. הלימוד מוכיח כי הצדיק מעורר את הנשמות הרחוקות ביותר שהבורא נמצא עימן ממש, וכי דווקא מתוך עבודת ה'אתערותא דלתתא' והתפילה מתוך החיסרון – נפתחים שערי השמיים וזוכים לגילוי אלוקות ולמתן תורה.