דף קע״ה

סיכום דף היומי בליקוטי הלכות

דף קעה מוגש ללומדים בקבוצת 'ליקוטי הלכות חוויתי'

בהמשך לביאור הכתות מ'מעשה מבעל תפילה', רבי נתן מתמקד בדף קעה (מתוך ההמשך להלכה ד') בשורש הטעות של שתי כתות מרכזיות נוספות: כת החכמה, והכת שבחרו למלך מי שאוכל הרבה ^[1].

עניין החכמה (אמת מול שקר)

רבי נתן פותח ומבאר את שורשה של ה"חכמה דקדושה". הוא מסביר, על פי דברי רבי נחמן, שעיקר החכמה האמיתית היא דווקא ההבנה שיש להשליך את החכמה האנושית ^[1]. החכם האמיתי מבין ש"אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'", ולכן עיקר תכלית החכמה היא להביא את האדם לשרת את אלוקים ב"תמימות ופשיטות" (בפשטות ושלמות הלב) ^[1]. בקדושה, החכמה האמיתית מתבטאת באמונה פשוטה ובקיום מצוות ומעשים טובים בפועל ^[1].

מנגד, אצל "כת החכמה" (הפילוסופים והחוקרים), בעת שבירת הכלים נפל ניצוץ השכל והתעוות אל הקליפות ^[1]. אנשי הכת הפכו את ה"חכמות החיצוניות" (חקירות השכל האנושי) למטרה בפני עצמה, עד שהגיעו למצב שבו "חכמתם מרובה ממעשיהם" – הם סמכו על השכל התיאורטי וכפרו במצוות המעשיות ^[1]. רבי נתן מזהיר בחריפות שאותם אנשים עוקרים את עצמם ואת תלמידיהם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא, משום שבאמת "אין להם שום חיות, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא", שהרי מקור החיות היחיד הוא האמונה בהשם יתברך ^[1]. התיקון היחיד לכת זו הוא לחזור אל החכמה האמיתית של תורה ומעשים טובים ^[1].

סעיף י - עניין האכילה (הכת שבחרו מלך שאוכל הרבה)

לאחר מכן, רבי נתן עובר לבאר את שורש הטעות של הכת שבחרה להמליך עליה אדם רק משום שהיה מסוגל לאכול כמויות עצומות של מזון ^[1]. גם שגעון גס זה נובע מניצוץ קדוש שנפל: בקדושה, ישנה מצווה ואף הכרח לאכול, כדי שיהיה לאדם כוח לעבוד את אלוקים ^[1]. בנוסף, ישנה קדושה עצומה באכילה של מצווה, כגון סעודות שבת, יום טוב ואכילת קודשים ^[1].

אולם, בעקבות הקלקול והבלבול, אנשי הכת הפכו את האמצעי למטרה ^[1]. מתוך העיוות, הם חשבו בטעות שפעולת האכילה הפיזית עצמה היא תכלית הקיום האנושי, ושחובה על האדם לאכול כמה שיותר ^[1]. העיוות והגשמיות הגיעו לשפל כה מגוחך, עד שרבי נתן מזכיר (מתוך סיפורו של רבי נחמן) שאחד ממלכי הכת הזו היה מתפלל אל הפסל (אלילו) בבקשה אחת בלבד: "תתן לי בטן שאוכל לאכול הרבה" ^[1].

(בסוף הדף, בסעיף י"א, רבי נתן מתחיל לעסוק במדינת העשירות, שעשו מהכסף והממון עבודה זרה, ועליה נרחיב בהמשך ^[1]).