דף רמ״ז

לימוד יומי – ליקוטי הלכות | הלכות בית הכנסת (הלכה ו)

*דף רמז (סעיפים ה–ח)**

• שם ההלכה: הלכות בית הכנסת (הלכה ו)
• מראה מקום: דף רמז עמוד א ועמוד ב

• סעיף ה

השם 'בית המדרש' נגזר מלשון דרישה וביקוש, שכן מוטל על האדם להתייגע ו לִדְרֹשׁ וְלִבְקֵשׁ אֶת הָאֱמוּנָה הקדושה ולחפש תמיד אחר צדיקי האמת שבכל דור. רבי נתן מסביר כי קְדֻשַּׁת בֵּית הַמִּדְרָשׁ חֲמוּרָה בְּיוֹתֵר, משום ששם מתבררת האמונה הקדושה דרך חידושי התורה של הצדיקים. מי שזוכה לחדש דיבורי אמת בתורה, נחשב הדבר כְּאִלּוּ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ, ונעשים מחידושיו שמים וארץ חדשים המעידים על מציאות הבורא. יסוד זה מובא בהקדמת ספר 'עץ חיים' על חידושי האר"י ז"ל, שמי שמעיין בהם בעין האמת יבין ויעיד שאי אפשר לגלות חידושים עמוקים כאלו אלא אם כן נתגלו בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. מתוך חידושי אמת אלו הנלמדים בבית המדרש, נתקן כוח המדמה ומתבררת האמונה האמיתית בבורא.

• סעיף ו

חז"ל מספרים על אמוראים ענקיים כמו רב אמי ורב אסי, שאף על פי שהיו בעירם שלושה עשר בתי כנסיות, לֹא מַצְלֵי הֲווּ אֶלָּא בֵּי הֵיכֵי דְּגָרְסִי – כלומר, התפללו דווקא במקום שבו עסקו בתורה ביני עמודי. רבי נתן מסביר כי הכתוב מזהיר: מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה. הטיית האוזן לשמוע דברי חכמים היא בחינת אמונת חכמים, המאפשרת לאדם להבחין בין אמת לשקר ולתקן את שלושת המוחות מפגם תאוות ניאוף הנקראת תועבה. מי שאינו מתקן את מוחו ודעתו דרך עסק התורה, אמונתו נפגמת ונופלת לבחינת עבודה זרה, ותפילתו אינה יכולה לעלות כראוי. על כן, עיקר הדרך לאחיזת האמונה והתיקון היא להתייגע בכל כוחו לִמְצֹא אֶת הָרַבִּי הָאֱמֶת, כדי לשמוע ממנו דיבורי תורה שנאמרו בבחינת רוח הקודש, שעל ידם מתבררת האמונה ומיטהר הלב.

• סעיף ז

כפי שבני העיר כופין זה את זה לבנות בית כנסת ובית מדרש, כך נפסק בהלכה כי בזמננו כּוֹפִין לִקְנוֹת גְּמָרוֹת וּשְׁאָר סְפָרִים קְדוֹשִׁים כדי ללמוד וללמד מהם. רבי נתן מסביר כי קניית הספרים והעסק בהם נועדו להמשיך את בחינת רוח הנבואה ולהעמיד כלים לבירור האמונה. בכל ספר מקודש גנוזים אור התורה והשגת הצדיקים שנאמרה בבחינת רוח הקודש, ועל ידי הלימוד והעיון בהם מתבררת האמונה בלב האדם ונמשכת קדושת התורה והדעת לכל הדורות.

• סעיף ח

תכלית בניין בית הכנסת ובית המדרש היא לקרב ולכנס את כל השכנים והנפשות אל מקום הקודש, עד שעל ידם ינוע מהלך עמוק של יִכְנֹס נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל – להביא אל הקיבוץ הקדוש אפילו את הנפשות הרחוקות והנידחות ביותר המונחות בחוץ. רבי נתן מסביר כי הבתים והארמונות של ירושלים, שהם בחינת בתי כנסיות ומדרשות, נבנים מתוך הצירופים הרוחניים הנפלאים של הנפשות המתכנסות אליהם, ועל זה נאמר אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נּוֹדַע לְמִשְׂגָּב. מטעם זה נפסק בהלכה כי אסור לאדם להגביה את ביתו הפרטי יותר מבית הכנסת, משום שעיקר החשיבות, הרוממות והגובה העליון שייכים למקדש המעט, שכל בתי העיר שואבים ממנו את תפארתם וחיותם. רבי נתן מדגיש כי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם היא השורש והיסוד של כל הידיעות וההשגות הנשגבות באלוקותו יתברך, ועיקר בירורה, התחזקותה וגילויה בעולם נפעל ונודע דווקא דרך הקיבוץ הקדוש שבבתי כנסיות ובתי מדרשות.

תובנה מסכמת

בירור האמונה ואחיזת השגת אלוקותו יתברך תלויים בחיבור המוח לתורה שנאמרה בבחינת רוח הקודש, הנלמדת מפי רבי האמת או מתוך הספרים הקדושים. דרך בית המדרש והקיבוץ הקדוש נתקן המדמה, מורמים נדחי ישראל, ומתגלה אמונת חידוש העולם בכל הוד תפארתה.