הדף
לחיצה על התמונה מגדילה אותה; לחיצה כפולה מגדילה עוד.
סיכום ותקציר
סיכום · כ״א סיון תשפ״והסיכום הארוךהסיכום הארוך סוד הרצון, המתקת הדינים והדרך לגאולה שלמה בספר "ליקוטי הלכות" דף קלז, פורס רבי נתן מברסלב יריעה רחבה ועמוקה המבארת כיצד בכוחו של האדם…
הסיכום הארוך
סוד הרצון, המתקת הדינים והדרך לגאולה שלמה
בספר "ליקוטי הלכות" דף קלז,
פורס רבי נתן מברסלב יריעה רחבה ועמוקה המבארת כיצד בכוחו של האדם להמתיק את הדינים הפוקדים אותו ואת העולם, ולעורר את "הארת הרצון" האלוהי. משנתו קושרת בין פעולותיו היומיומיות של האדם – בתפילה, במעשה ובכוונה – לבין תיקון המציאות מהשורש הרוחני ועד לגאולה השלמה.
סוד עשרים וארבעה בתי הדין וקריאת שמע
רבי נתן פותח ומבאר כי המציאות נתונה תחת השפעתם של עשרים וארבעה בתי דינים, השולטים על עשרים וארבע שעות היממה [1]. דינים אלו נאחזים ופועלים בעולם באמצעות עשרים וארבעה צירופים של שם "אדנ"י", המייצג מידת דין [1]. כדי למתק ולרכך דינים אלו, מכוונים הצדיקים בכל שעה משתים עשרה שעות היום ומשתים עשרה שעות הלילה את שנים עשר צירופי שם "הוי"ה", שמהותם רחמים [1].
אך רבי נתן מלמד שתיקון כביר זה אינו מסור רק ליחידי סגולה. כל אדם מישראל ממתיק את עשרים וארבעה בתי הדינים הללו בכל יום באמצעות אמירת קריאת שמע [1]. בעשרים וארבע התיבות (המילים) הנאמרות פעמיים ביום, פסוק "שמע ישראל" יחד עם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", נמשכת אותה "הארת רצון" עליון המבטלת וממתיקה את הדינים השוררים במהלך כל היממה [1].
השבת וספירת העומר כשורש ההמתקה
את כוח ההמתקה הזה, מסביר רבי נתן, יונקים כל ימי החול מן השבת [1]. הארת השבת נמשכת על פני כל השבוע כולו באופן הבא: שלושת הימים שלאחר השבת מקבלים את חיותם מ"הרשימו" (הרושם הנותר) של השבת שחלפה, בעוד שלושת הימים שלפני השבת מוארים מן השבת העתידה לבוא [1]. רבי נתן מגלה כאן חישוב פלאי: בכל מחזור כזה של שלושה ימים ישנן שבעים ושתיים שעות (שלוש פעמים עשרים וארבע), והמספר שבעים ושניים עולה בגימטריה למילה "חסד" [1]. חסד אלוהי זה הוא הכוח הנסתר הממתיק את כל שעות הדין של ימי החול [1].
עיקרון זה משתקף ומתעצם בימי ספירת העומר, שבהם אנו סופרים ארבעים ותשעה ימים [1]. רבי נתן מבאר כי המטרה הפנימית בספירה היא להמתיק את הדינים של כל עשרים וארבע שעות היממה בכל יום ויום מימי הספירה [1]. משום כך התורה מדגישה כי השבועות צריכים להיות "תמימות" (שלמות), שכן רק דרך שלמות מוחלטת זו ניתן להפוך את המציאות כולה לטובה ולהמתיק את הדינים מן הקצה אל הקצה [1].
הארת הרצון ורפואת הנצח
כאשר האדם פועל לעורר את המערכת הרוחנית הזו, יורדת לעולם "הארת הרצון". רבי נתן מדגיש כי עיקר העזרה שהאדם מקבל משמיים היא עצם "התחזקות הרצון" בליבו [1]. כשהאדם זוכה וחווה הארה והתעוררות כזו, המשימה המוטלת עליו היא להתכוונן אליה – לכוון ולבטל את רצונו האישי כך שיהיה לאחד עם רצונו של בורא עולם [1].
בנקודה זו, עומד רבי נתן על ההבדל המהותי בין רפואת השם לרפואת בשר ודם [1]. רופא אנושי מסוגל להעניק רפואה שהיא "לפי שעה" בלבד – רפואה זמנית שנעשית באמצעים טבעיים, ועל כן קיימת הסכנה שהמחלה תחזור חלילה [1]. לעומת זאת, כאשר האדם מתקרב לה' ומתקן את רצונו מתוך חיבור לרצון העליון, הוא זוכה לקיים בעצמו את הפסוק "כי אני ה' רופאך" [1]. רפואה זו מגיעה מן השורש הרוחני, ולכן היא נצחית, פנימית, ואינה הפיכה לעולם [1].
סוד הפדיון וכוחה של הצדקה
הכלי המעשי והמרכזי להורדת "הארת הרצון" ולהמתקת הדינים, כפי שמלמד רבי נתן, הוא הפדיון הנעשה על ידי נתינת צדקה [1]. הפדיון פועל בראש ובראשונה בשורש הרוחני, והכלל הגדול ביהדות הוא שכאשר הדברים נתקנים בשורשם העליון, הם ממילא ובאופן טבעי נתקנים גם במציאות הגשמית והפיזית של האדם [1].
רבי נתן מדגיש את החובה והזכות העצומה שיש לכל אדם להשתתף בתיקון זה באמצעות הצדקה, ואפילו למי שמזונותיו מצומצמים ונמצא בדוחק כלכלי [1]. עצם מסירות הנפש שבנתינה היא שקושרת את רצונו של האדם לבוראו וממשיכה את המתקת הדינים עבורו [1]. יתרה מזו, המשכת הרצון על ידי הצדקה והפדיון מעוררת תנועה של תשובה בעולם כולו, בבחינת עשיית גרים ובעלי תשובה [1]. וכאשר אדם פועל וזוכה לתיקון כה גדול של השבת רחוקים אל האור, מובטח לו שההמתקה עבורו תהיה מושלמת והוא ייוושע בשלמות בכל המצטרך לו [1].
ההבדל התהומי בין ישראל לאומות העולם
רבי נתן מבאר הבדל עמוק בהשקפה שבין כוונת ישראל במצוות הצדקה לבין "חסד לאומים" של אומות העולם [2]. עם ישראל נותנים צדקה מתוך מטרה טהורה של עשיית רצון ה' והמשכת הארת הרצון העליון בעולם [2]. משום כך, גם אם בקשתם אינה מתמלאת מיד והם חווים קשיים או ייסורים, הם אינם מהרהרים אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא, מתוך אמונה ברורה שהייסורים הם זמניים וסופם להוביל לשלווה ולנחמה אמיתית [2]. זהו סוד הפסוק "צדקה תרומם גוי" [2].
לעומת זאת, אצל אומות העולם נאמר "וחסד לאומים חטאת" [2]. כל חסד וצדקה שהם עושים נובעים ממניעים אנוכיים של אהבת עצמם, מתוך ציפייה ותנאי שעבור מצווה זו יתמלא מבוקשם הפיזי והחומרי תמיד ובאופן מיידי [2]. מכיוון שכוונתם היא לתועלת עצמם בלבד, הרי שגם אם ייענו משמיים, תהיה זו ישועה "לפי שעה" (זמנית וחולפת) שאינה מביאה לתיקון רוחני ולכן מעשיהם מוגדרים כחטאת [2].
הגאולה האחרונה – מישועה זמנית לחסד עולם
בסיום דבריו, משרטט רבי נתן את חזון הגאולה העתידית כפסגת ההמתקה של כל הדינים באשר הם. שלא כמו הישועות, הרפואות וההקלות הזמניות של העולם הזה, הגאולה האחרונה תהיה גאולה שלמה שאין אחריה גלות לעולם [2]. רבי נתן מסתמך על הפסוק המכריז על הגלות כרגע חולף וקצר של הסתרת פנים: "בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך", אל מול נצחיותה של הגאולה המובטחת: "ובחסד עולם ריחמתיך" [2].
גאולה זו, הכוללת רחמים גדולים וחסד עולם, תושג ותומשך על ידי "פדיון של בחינת משה" – תיקון שורשי המחבר את המציאות כולה באופן המוחלט ביותר לרצון האלוהי [2]. זהו התיקון האולטימטיבי המבסס מציאות של יציבות מוחלטת, כפי שמבטיח הנביא: "בצדקה תכונני רחקי מעושק" [2]. על ידי פעולת הצדקה השלמה והמשכת הרצון, ייכרתו לצמיתות כל פחד ועושק מן העולם, והמציאות כולה תתבסס על אדני החסד הנצחי [2].
כך, מחבר רבי נתן בפלא את שגרת יומו הפשוטה של היהודי – באמירת קריאת שמע, שמירת השבת, ספירת העומר ונתינת הצדקה – אל מערכת רוחנית כבירה של המתקת דינים, המקרבת את האדם הפרטי ואת העולם כולו אל עבר הגאולה השלמה והנצחית.
מאמר לעיון
המאמר לעיון על הדף יעלה כאן.
תמונות ותרשימים
החיזוק היומי
שיעורים על הדף
שיעורים מוקלטים על הדף יעלו כאן.